אלון מצוי – עץ ישראלי אסלי
האלון המצוי (Quercus coccifera) הוא עץ בגודל בינוני, ירוק עד. מוצאו במזרח התיכון ואוסטרליה, מגיע לגובה של 10-15 מטרים בחורש, וגם כך לגבי קוטר הנוף. קצב צמיחתו איטי, אך מאריך חיים. נפוץ מאוד בארץ ישראל, בעיקר באזור ההרים, אך יתאים גם באזורים אחרים.
גובה 10-15 מ' (בחורש), קוטר הנוף 10-15 מ'
בספרות נכתב כי מתאים לכל חלקי הארץ,אך לדעתנו יש לבחון הצלחה שלו באזורים היותר יבשים של ארצנו, כגון: הבקעה, הערבה, הנגב וכו'.
עץ חסכן מאוד במים לאחר התבססות, עלווה מבריקה בצבע ירוק כהה, לבלוב צעיר אדמדם. לעץ פריחה יפיפייה ועדינה באביב בצבע צהבהב.
פחות מומלץ לנטיעה במדרכות ומעל למשטחים קשים מאחר והבלוטים שנופלים בסתיו עלולים לגרום להחלקה.
כאמור, קצב גידולו איטי, אך השקיה מסודרת ומוגברת בשנותיו הראשונות תאיץ מאוד את גידולו.
אנקדוטה:
לצערנו עד לפני 150 שנים כל ארצנו הייתה מכוסה עצי אלון. מאזור המרכז, קו תל אביב-רמאללה; ועד הצפון לקו של חיפה-נצרת, היו עצים רבים מאוד.
במלחמת העולם הראשונה הטילו הבריטים מצור על העות'מאניים (ארץ ישראל של היום). המצור הביא לחוסר בפחם שהניע את הרכבת העות'מאנית, וכדי לפתור את בעיה זו, החלו העות'מאניים בכריתה של העצים המקומיים – אלונים.
הכריתה הייתה כל כך גדולה עד שהרכבות החדשות שנבנו אז נקראו רכבות האלונים (על שם הכמויות העצומות של האלונים הכרותים שנשאו).
האלונים שמשו גם לייצור הפחם, אך גם שמשו לבנייתם של מסילות חדשות.
בבני-גן משתלות תמצאו עצי אלון שגודלו על ידי צוות המשתלה משלב הזריעה ועד לעץ הבוגר. גם הזרעים עצמם נאספו על-ידי צוות המשתלה.
זאת אומרת – עץ ישראלי אסלי.
אנחנו כאן לכל שאלה ועניין
